אחת התובנות המוקדמות שעלו במהלך המחקר שנעשה לצורך פרויקט "העסק של כולנו", בהובלת פייסבוק ובשיתוף כמה מהחברות המובילות בארץ ובעולם, הוא שעל מנת לקדם ולפתח בהצלחה את הבגרות הדיגיטלית של העסקים הקטנים בישראל, ראשית יש להתגבר על החסמים הניצבים בדרך, דוגמת מחסור בידע, כלים ומשאבים, או חשש משינוי בעולם שעשוי להיות פחות מוכר עבור אותם בעלי עסקים - העולם הדיגיטלי.
לשם כך, נבנתה תכנית מפורטת, הכוללת ארבעה כלים מרכזים להתמודדות עם אותם חסמים: השלב הראשון היה בניית מגוון עשיר של סרטונים בשפה פשוטה ונוחה להבנה ויישום, לשם הקניית הידע והכלים לבעלי העסקים. לאחר מכן, נדרשת גם תמיכה פרקטית ביישום החומר הנלמד והנרכש ולשם כך, נוצר שיתוף פעולה ייחודי בין מובילי הפרויקט לבין התאחדות הסטודנטים בישראל, מתוך הבנה שסטודנטים צעירים, החיים מדי יום בעולם הדיגיטלי, יכולים להיות הכוח שיסייע לבעלי העסקים להתגבר על אותו מחסור בידע, כלים ומשאבים. בנוסף, בעלי העסקים המשתתפים בפרויקט יכולים ליהנות גם מתמיכה אסטרטגית לטווח הארוך מצד בעלי מקצוע ומקהילת עסקים בה הם מוזמנים לשתף את הידע שצברו לאורך התהליך ולקבל תמיכה משותפים לדרך.
אז כיצד נוצר החיבור עם התאחדות הסטודנטים ואיך הוא עוזר להצלחתם של כל הצדדים? גאי ראק, מנהל לקוחות בשוק המקומי בפייסבוק ישראל, מסביר: "היינו צריכים להבין מה העסקים הקטנים צריכים, מה הבעיה ואיך אפשר לעזור להם לטפל בה. כשניסינו להבין את החסמים שעלו מתוך המחקר ולהבין למה עסקים קטנים בישראל פחות דיגיטליים לעומת מדינות אחרות, גילינו שלרוב מדובר בבעיה של זמן ומשאבים. העסקים האלו מנסים לשרוד, בטח בתקופת הקורונה וקשה להם להשקיע וללמוד יכולות חדשות. בנוסף, יש הרבה עסקים קטנים שהבעלים שלהם מבוגרים יותר והיכולות הדיגיטליות, שנראות ברורות לצעירים, מורכבות עבורם".
בשילוב הזה, בין הזמן לחשש, בפייסבוק הבינו שעל מנת ש"העסק של כולנו" יהיה מוצלח, יש צורך בליווי צמוד, גורם שיהיה בשטח לצד העסק הקטן ויעזור לסגור את הפער: "משם הגיע הרעיון של הסטודנטים", מוסיף ראק. "בהתאחדות הסטודנטים שמו לב שגם הסטודנטים מחפשים, בעיקר בתקופה הזו, ניסיון מקצועי. הם רוצים להכיר את עולם העבודה וגם את העולם שלנו, של חברות הטכנולוגיה". מלבד בעלי העסקים הקטנים, משבר הקורונה פגע מאוד באוכלוסייה הצעירה. שוק העבודה הצטמצם ונוצר דור של סטודנטים שלא מסיים את הלימודים באופן אידיאלי, לא נכנס בצורה חלקה לשוק העבודה ולא צובר ניסיון דרך משרות סטודנט. במצב כזה, סוג של "התמחות", דוגמת מה שעושים הסטודנטים במסגרת "העסק של כולנו", התגלתה כתשובה מוצלחת במיוחד.
בואו להיות חלק: הירשמו לתוכנית "העסק של כולנו"
ים עתיר, מנהלת קשרי ממשל ומדיניות בהתאחדות הסטודנטים, מרחיבה בנושא: "בנינו בשיתוף פעולה עם פייסבוק פרופיל של סטודנטים שחשבנו שיתאימו לסוג הפרויקט הזה - סטודנטים עם נגיעה בעולמות השיווק, פרסום, תעשייה וניהול ועוד, כאלה שגם יכולים להיות טובים לפרויקט וגם יקבלו העשרה והתקדמות מקצועית. גייסנו קבוצה מדהימה של סטודנטים, שלוקחים חלק בפיילוט, אותו אנחנו מלווים מקרוב. אנחנו רואים איפה יש פערים וקשיים ומתמקצעים כל הזמן כדי לצאת בקרוב לשלב הרבה יותר גדול".
בפיילוט נוטלים חלק 150 עסקים קטנים ברחבי ישראל, כאשר לכל עסק הוצמד סטודנט מלווה משלו. בנוסף, 15 סטודנטים עורכים מחקר והערכה של הפיילוט. בעזרת הדרכתה של חברת מחקר מקצועית, הם יוצרים קשר עם העסקים ובודקים את ההתקדמות. דגש נוסף ניתן בפן הגיאוגרפי, כאשר המטרה הייתה לקשר בין סטודנטים לעסקים באזור מגוריהם, על מנת שהמפגשים לא יתנהלו רק באופן וירטואלי, אלא גם פנים-אל-פנים.
אחת הסטודנטיות המשתתפות בפרויקט היא יעל קיני, סטודנטית שנה ג' לתיירות ומלונאות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. היא עובדת מול מיכל פרץ, בעלת בית ההארחה "ציפור המדבר", השוכן בערד: "אחרי שבוע ההכשרה שעשינו עם פייסבוק, בנושאים כמו קריאייטיב, שיווק, פרסום ועוד, קיבלתי עסק מהתחום שאני לומדת. אז אני מעניקה למיכל ידע עדכני מהתואר ולומדת ממנה דברים שבאים מתוך הוותק והניסיון שיש לה בתחום הזה", היא מעידה.
תחילה, קיני ופרץ עברו יחד על הנכסים הדיגיטליים של "ציפור המדבר" וערכו מיפוי של המצב ולאחר מכן, בעזרת הפלטפורמות השונות דוגמת WIX, אינסטגרם, פייבר ואחרות, הן קבעו יעדים והחליטו כיצד הן רוצות להתקדם: "אנחנו נפגשות פעם בשבוע והתהליך מיועד להימשך שלושה חודשים", מסבירה קיני. "הצגתי למיכל את תכנית העבודה ואנחנו מביאות כל משימה למימוש, עד שנגיע ליעד. למשל, כדי להקים לעסק עמוד אינסטגרם היינו צריכות לעשות קריאייטיב, לאסוף מידע על העסק, לייצר תכנים ועוד".
ואיזה פידבק היא מקבלת עד כה מבעלת העסק? "היא מאוד מתרגשת מהתהליך, משתפת פעולה ופתוח לרעיונות ושינויים. היא באמת רוצה ללמוד, כדי לחזק את היכולות הדיגיטליות של העסק שלה. הפרויקט הוא בעל ערך לבעלי העסקים וגם אני מרגישה שאני לומדת המון ממישהי שהקימה עסק מתחום הלימוד שלי. אז זו מתנה עבור שתינו".
לעומת קיני, שנמצאת לקראת סיום לימודיה ותחילת דרכה המקצועית, סטודנט נוסף המעורב בפרויקט, אברהם אוחיון, מגיע מרקע מעט שונה ומגלה יתרונות משלו. אוחיון לומד כלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה והוא יזם בעצמו, עם עסק בתחום הביטחון. הוא עובד מול אחמד קסקס, בעלי משתלת "גרין 365" ממג'ד אל-כרום: "אחמד בוגר תואר ראשון ושני במנהל עסקים והנדסת תעשייה וניהול, אבל הוא למד לפני 15-20 שנה והרבה השתנה מאז. העקרונות דומים, אבל הכלים לא. הוא ניהל מאות עובדים במפעלים, אבל חסרים לו הכלים האלו, של העולם החדש, שלנו הם ברורים", מסביר אוחיון.
עד לקורונה, המשתלה התבססה רק על לקוחות שהגיעו למקום באופן פיזי וכאשר אחמד נאלץ לסגור את המקום בשל הסגר, הוא נותר ללא מכירות והכנסות: "הוא לא הכיר דברים כמו פייסבוק ואינסטגרם, או לוגיסטיקה שתומכת במערכת הזמנות מקוונות, עם הצגה של המוצרים הכי חזקים. הייתה דרישה, כי אנשים רצו לנצל את ההזדמנות לטפח את הגינה שלהם, אבל הוא לא היה נגיש להזמנות". לכן, השניים התפנו לעבוד על התחום, כולל פנייה לקהלים בשתי שפות יעד - עברית וערבית. הם הקימו אתר עם מערך הזמנות, כולל הבלטה של המוצר הבלעדי שאחמד מייבא ממצרים ודגש על קמפיינים אפקטיביים להגדלת קהל הלקוחות: "עכשיו יש לו מוטיבציה להמשיך לנהל את העסק", מוסיף אוחיון. "ועבורי, זה שונה לחלוטין ממה שהכרתי. הערך הכי גדול זה לעזור למישהו אחר בלב שלם ובנוסף, אני גם צולל לנעליו של בעל עסק קטן בתחום תחרותי מאוד. בלימודים אני מקבל כלים תיאורטיים, וכאן את הכלים הפרקטיים. אז זו הזדמנות עבורי לשלב ביניהם".
"מאוד מרגש לראות את זה מתנהל", מסכם ראק. "דווקא בתקופה הקורונה פרויקט כזה יוצא לפועל. מצד אחד, בעלי העסקים הקטנים חייבים את העזרה הזו ומצד שני, הסטודנטים זוכים למשהו בעצמם. פער הדורות נסגר באמצעות שיתוף הפעולה הזה", ואילו עתיר אומרת: "זה אינטרס לאומי. הצעירים גם תומכים, וגם נתמכים".
בואו להיות חלק: הירשמו לתוכנית "העסק של כולנו"
